גאולת שאגת הארי
דָּקְרוּ [1] בְּיוֹם הֶחַג [2], בְּטֶבַח תִּקְוָה נֶהְדָּף
דָּבַר בֶּן הָאָדָם [3] הוּצַב לְעַם [4] גּוֹיִם מְאָסַּף [5]
דָּרַךְ גּוֹג וְשָׁלַח הֶרְחֵק מֵאֶרֶץ פָּרַס [6]
דּוֹר נִצָּחוֹן לֹא נִכְנָע, נַפְשׁוֹ בּוֹעֵר וְלֹא נִשְׂרָף [7]
וּפָרְצוּ גְּבוּל אֶל אֶרֶץ צִיָּה, לְעֵת קֵץ פּוֹרִיָּה [8]
וּדָם עֲנָוִים צַעֲקָה, לִפְרִיסַת הַמַּעֲרָכָה
וְעַל צְבָא גּוֹג וְהָרָשָׁע, נִיצָּב הָעָם בִּגְבוּרָה
וְחַרְבוֹת בַּרְזֶל בְּיָדָם וְאִם יִשְׁאַג מִי לֹא יִירָא [9]
דִּינָם יֻתַּן בְּפֶתַע עֹז, פּוֹתְחֵי הָרָעָה מִצָּפוֹן [10]
דְּעוּ שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן יוּשְׁלַם, בְּהִשָּׁמְדָם בְּתִמָּהוֹן
דַּאֲגָה וָפַחַד וּפַחַת [11] יָצָא לְכָל העוֹלָם בְּשָׁמְעוֹ
דֶּרֶךְ הַקֶּשֶׁר בַּכִּיס [12] חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים בִּין רֶגַע יִפּוֹל.
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי [13], עַמִּי קָם כְּלָבִיא
הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא [14]
הֲרֵי הוּא בָּא לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים
הַדָּא הוּא דִכְתִיב: לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי [15].
לִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב [16]
לְלוֹמְדֵי תוֹרָה וַהֲלָכָה וּמִדְרָשׁ וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד
לְגִבּוֹרֵי חַיִל נֶאֶמְצוּ [17], בִּשְׁבִיל זֶה רַגְלַיִם עָמְדוּ [18]
לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז בְּעָנְיֵנוּ אָבַדְנוּ [19].
לְצִיּוֹן גּוֹאֵל בָּא [20] כַּאֲשֶׁר גָּלוּ עֵיְנֵי הַכֹּל
וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב חוֹזְרֵי דַּת הָעֶלְיוֹן
לְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה בִּרְאוֹת הָאוֹיֵב שֶׁיִּפּוֹל
לָבִיא יָקוּם, אָז יֹאמְרוּ בַּגּוֹיִם ה' גָּדוֹל [21]
נִגְלָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזֵק וּבְאַזְעָקָה
נָטָה זְרוֹעוֹ עַל שׂוֹנְאָיו הִפִּילָם אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה
נִיצָּב רַגְלוֹ עַל הַר הַזֵּיתִים [22] וְהִנֵּה אָדֹם בְּשַׂלְמָה [23]
נִפְתַּח לְבֵית דָּוִד מָקוֹר לְחַטָּאת וּלְנִדָּה [24].
יְמִין ה' רוֹמֵמָה [25], גָּבַר עַל עַמּוֹ חֲסָדָיו
יִרְקַב שֵׁם רְשָׁעִים [26], עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית כְּפָאָהּ [27]
יְשׁוּעַת עוֹלָמִים לְיִשְׂרָאֵל וּבְאֵר שַׁחַת לָאייתולה [28]
יִשְׁאַג מִמְּעוֹנוֹ [29], אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן הָאִירָה.
סֹלּוּ דֶרֶךְ כָּל גּוֹיִם לְמוֹרִיָּה בְּעוֹנַת סְתָיו [30]
סֻכּוֹת בְּנוּ לְעַצְמְכֶם, הִנֵּה נָתַתִּי מִצְוָה קַלָּה [31]
סוּרוּ סְרוּחוּ סוֹרְרִים, בְּעָטוּ בָהּ כְּפוּיֵי טוֹבָה
סוּפָה וּסְעָרָה לְעַם הַגַּג [32] וּלְסׁכְכֵי סְכָךְ שָלום וְשַׁלְוָה:
נִפְלָאוֹת תִּרְאֵנוּ כָּפוּל עַל יְצִיאָה מִמֵּיצָר וּבוֹר [33]
נֶאֱמַר לֹא עוֹד "חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת עַמּוֹ מֵאֶרֶץ הַיְאוֹר" [34]
נִסִּים אַחֲרוֹנִים יִגְבְּרוּ, לְרִאשׁוֹנִים יִקְחוּ אֶת הַמָּקוֹם
נֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ בַּחַיִּים וּבְשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם.
The Lion's Roar of Redemption
They pierced us on our feast — in slaughter, hope was spurned; The word to the Son of Man: for those gathered from the world. Gog drew his bow from Persian land and sent his arrows far; A generation burns inside — but unconsumed by war.
Berzerkers breached the border, to land once parched, now green; The blood of innocents cries out, which set the battle's scene. Against cruel Gog, his host entirely wicked and depraved, Iron swords in hand; the lion roars — who is not afraid?
Their sentence came with sudden force — the evil from the North, Know well the reckoning is paid, struck blind each chariot and horse, Such dread and terror, fear and doubt, went out to all who heard: The beepers in their pockets — five thousand felled without a word.
Awake, awake! My people rise, a lion in his den; Behold, I send Elijah now, to turn the hearts of men. Fathers' hearts towards their sons, and their sons to them once more Not by might, and not by power: but by My spirit, says the Lord.
To Jerusalem Your city, in compassion You'll return, For students of the Torah and the Law they love to learn; The warriors found courage — it was for this our feet were strong, Were not Your Torah our delight, we'd have perished in the throng.
The Redeemer came to Zion, as was shown to every eye, To those who return in Jacob, faithful now to the Most High; Our tongues shall fill with singing when we see the foe brought low; The cub arose, the lion roared — all the nations then shall know.
Revealed in quake and thunder, with mighty hand and siren's cry, He stretched His arm against His foes and cast them down to die; His feet upon the Mount of Olives, robed in crimson hue — A fountain there for David's house, to cleanse from sin anew.
The Lord's right hand exalted — on His people, mercies pour; The wicked's name shall rot, crushed under mountains evermore, Salvation everlasting sprouts for Israel's faithful band, A pit of ruin for the tyrant — the lion roars across the land.
Make way, O nations, make; in autumn to Moriah come; Build sukkahs for yourselves — a simple charge, and simply done. Ungrateful rebels! Spurn the gift, your faithlessness laid bare Storm for rooftop folk; but under thatch — peace is there.
Such wonders You shall show us, doubled over Egypt's tale; No more shall they say "By He Who brought us from the land of Pharaoh". The latter signs surpass the first, beyond what mouths can speak; Forever more Your name we'll bless, in life, and joy, and peace.
זכריה יב, י: "והביטו אלי את אשר דקרו". ↩︎
שמחת תורה תשפ״ד. ↩︎
פנייה קבועה ליחזקאל בנבואות גוג (יחזקאל לח). ↩︎
יחזקאל לח יא: "כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה". ↩︎
שם, יב: "הַמְאֻסָּף מִגּוֹיִם". ↩︎
יחזקאל לח, ה: "פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם". ↩︎
הסנה הבוער. ↩︎
נגב המערבי (עוטף עזה), שהיה שממה דורות ופרח עד הקץ, כנבואת יחזקאל לח, ח: "אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב... וְהִיא מִגּוֹיִם הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם". ↩︎
עמוס ג, ח: "אריה שאג מי לא יירא". ↩︎
ירמיהו א, יד: "מצפון תפתח הרעה". ↩︎
ישעיהו כד, יז. ↩︎
רמז למבצע הביפרים. ↩︎
ישעיהו נב, א. ↩︎
מלאכי ג, כג. ↩︎
זכריה ד, ו. ↩︎
שמונה עשרי. ↩︎
זכריה יב, ה: "אָמְצָה לִּי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם". הכוח של הלוחמים נובע מהתפילה של אנשי ירושלים. ↩︎
תהלים קכב, ב. וראה רש״י שם ↩︎
תהלים קיט, צב. ↩︎
ישעיהו נט, כ. ↩︎
תהלים קכו, ב. ↩︎
זכריה יד, ד. ↩︎
ישעיהו סג, א: "חמוץ בגדים מבצרה". ↩︎
זכריה יג, א. ↩︎
תהלים קיח, טז. ↩︎
משלי י, ז. ↩︎
עבודה זרה ב, ב. כפיית הדין על הרשעים. ↩︎
נפילת שלטון הרשע האיראני כהבטחה ודאית. ↩︎
ירמיהו כה, ל. ↩︎
חג הסוכות והגאולה העתידית הצמודה לו. ↩︎
עבודה זרה ג, א: המבחן של הגויים בסוכה. ↩︎
רמז לשוני ל"גוג". האויבים בוטחים ב"כוחי ועוצם ידי" המסומל ע״י הגגות והמבצרים, מול ישראל החוסים תחת הסכך. ↩︎
רמז למצרים (מיצר/עזה) ולבור יוסף (בור/מנהרות עזה). ↩︎
ירמיהו טז, טו: הגאולה שתשכיח את יציאת מצרים. ↩︎