גאולת שאגת הארי
דָּקְרוּ צָרִים [1] בְּיוֹם חַג [2], בְּטֶבַח תִּקְוָתָם נֶהְדַּף,
דְּבַר בֶּן הָאָדָם [3] הוּצַב לִמְאֻסַּף [4] גּוֹיִם יוֹשֵׁב לָבֶטַח [5].
דָּרַךְ גּוֹג חִצָּיו וְשָׁלַח הַרְחֵק מֵאֶרֶץ פָּרַס [6],
דּוֹר נִצָּחוֹן לֹא נִכְנָע, נַפְשׁוֹ בּוֹעֵר וְלֹא נִשְׂרָף [7].
וּפָרְצוּ גְּבוּל בְּעֵת צָרָה, אֶל צִיָּה לְעֵת קֵץ פּוֹרִיָּה [8],
וְדַם עֲנָוִים צוֹעֵק מֵאֲדָמָה, לִפְרִיסַת הַמַּעֲרָכָה.
וְעַל צְבָא גּוֹג הָאַכְזָר וְהָרָשָׁע, נִיצָּב הָעָם בִּגְבוּרָה,
וְחַרְבוֹת בַּרְזֶל בְּיָדָם וְאִם יִשְׁאַג מִי לֹא יִירָא [9].
דִּינָם יֻתַּן בְּפֶתַע עֹז, פּוֹתְחֵי הָרָעָה מִצָּפוֹן [10],
דְּעוּ שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן יוּשְׁלַם, בְּהִשָּׁמְדָם בְּתִמָּהוֹן.
דַּאֲגָה וָפַחַד וּפַחַת [11] יָצָא לְכָל עוֹלָם בְּשָׁמְעוֹ,
דֶּרֶךְ הַקֶּשֶׁר בַּכִּיס [12] חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים בֵּין רֶגַע יִפּוֹל.
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי [13], עַמִּי קָם כְּלָבִיא,
הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא [14].
הֲרֵי הוּא בָּא לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים,
ה' אָמַר: לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי [15].
לְצִיּוֹן גּוֹאֵל בָּא [16] כַּאֲשֶׁר גָּלוּ עֵיְנֵי הַכֹּל,
וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב חוֹזְרֵי דַּת הָעֶלְיוֹן.
לְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה בִּרְאוֹת הָאוֹיֵב שֶׁיִּפּוֹל,
לָבִיא יָקוּם אַרְיֵה יִשְׁאַג, אָז יֹאמְרוּ בַּגּוֹיִם ה' גָּדוֹל [17].
לִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב [18],
לְלוֹמְדֵי תוֹרָה וַהֲלָכָה וּמִדְרָשׁ וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד.
לְגִבּוֹרֵי חַיִל נֶאֶמְצוּ [19], בִּשְׁבִיל זֶה רַגְלַיִם עָמְדוּ [20],
לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז בְּעָנְיֵנוּ אָבַדְנוּ [21].
נִגְלָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק וּבִזְעָקָה,
נָטָה זְרוֹעוֹ עַל שׂוֹנְאָיו הִפִּילָם אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.
נִיצָּב רַגְלוֹ עַל הַר הַזֵּיתִים [22] וְהִנֵּה אָדֹם בְּשַׂלְמָה [23],
נִפְתַּח לְבֵית דָּוִד מָקוֹר לְחַטָּאת וּלְנִדָּה [24].
יְמִין ה' רוֹמֵמָה [25], גָּבַר עַל עַמּוֹ חֲסָדָיו,
יִרְקַב שֵׁם רְשָׁעִים [26], עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית כְּפָאָהּ [27].
יְשׁוּעַת עוֹלָמִים לְיִשְׂרָאֵל וּבְאֵר שַׁחַת לָאייתולה [28],
יִשְׁאַג הָאֲרִי מִמְּעוֹנוֹ [29], אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן הָאִירָה.
סֹלּוּ דֶרֶךְ כָּל גּוֹיִם לְעִיר ה׳ לְעוֹנַת סְתָיו [30],
סֻכּוֹת בְּנוּ לְעַצְמְכֶם, הִנֵּה נָתַתִּי מִצְוָה קַלָּה [31].
סוּרוּ סְרוּחוּ סוֹרְרִים, בְּעָטוּ בָהּ כְּפוּיֵי טוֹבָה,
סוּפָה וּסְעָרָה לְעַם הַגַּג [32] וּלְעַמִּי שַׁלְוָה תַּחַת הַסְּכָךְ.
נִפְלָאוֹת תִּרְאֵנוּ כָּפוּל עַל יְצִיאָה מִמֵּיצָר וּבוֹר [33],
נֶאֱמַר לֹא עוֹד "יִגְדַּל ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת עַמּוֹ מֵאֶרֶץ הַיְאוֹר" [34].
נִסִּים אַחֲרוֹנִים יִגְבְּרוּ עַד בְּלִי דַּי, לָרִאשׁוֹנִים יִקְחוּ אֶת הַמָּקוֹם.
נֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ בַּחַיִּים וּבְשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם.
זכריה יב, י: "והביטו אלי את אשר דקרו". ↩︎
שמחת תורה תשפ״ד. ↩︎
פנייה קבועה ליחזקאל בנבואות גוג (יחזקאל לח). ↩︎
יחזקאל לח, יב: "הַמְאֻסָּף מִגּוֹיִם". ↩︎
שם, יא: "כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה". ↩︎
יחזקאל לח, ה: "פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם". ↩︎
הסנה הבוער כמשל לנצחיות ישראל בכבשן המלחמה. ↩︎
נגב המערבי (עוטף עזה), שהיה שממה דורות ופרח עד הקץ, כנבואת יחזקאל לח, ח: "אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב... וְהִיא מִגּוֹיִם הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם". ↩︎
עמוס ג, ח: "אריה שאג מי לא יירא". ↩︎
ירמיהו א, יד: "מצפון תפתח הרעה". ↩︎
ישעיהו כד, יז. ↩︎
רמז למכת ה"ביפרים" המדויקת בחיזבאללה. ↩︎
ישעיהו נב, א. ↩︎
מלאכי ג, כג. ↩︎
זכריה ד, ו. ↩︎
ישעיהו נט, כ. ↩︎
תהלים קכו, ב. ↩︎
ברכת בונה ירושלים. ↩︎
זכריה יב, ה: "אָמְצָה לִּי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם". הכוח של הלוחמים נובע מהרוח והתפילה של ירושלים. ↩︎
תהלים קכב, ב. וראה רש״י שם ↩︎
תהלים קיט, צב. ↩︎
זכריה יד, ד. ↩︎
ישעיהו סג, א: "חמוץ בגדים מבצרה". ↩︎
זכריה יג, א. ↩︎
תהלים קיח, טז. ↩︎
משלי י, ז. ↩︎
עבודה זרה ב, ב. כפיית הדין על הרשעים. ↩︎
נפילת שלטון הרשע האיראני כהבטחה ודאית. ↩︎
ירמיהו כה, ל. ↩︎
חג הסוכות והגאולה העתידית הצמודה לו. ↩︎
עבודה זרה ג, א: המבחן של הגויים בסוכה. ↩︎
רמז לשוני ל"גוג". האויבים בוטחים ב"כוחי ועוצם ידי" המסומל ע״י הגגות והמבצרים, מול ישראל החוסים תחת הסכך. ↩︎
רמז למצרים (מיצר/עזה) ולבור יוסף (בור/מנהרות עזה). ↩︎
ירמיהו טז, טו: הגאולה שתשכיח את יציאת מצרים. ↩︎